בקשה מטעם הנאשם 1, שהוא סגן מנהל בבנק דיסקונט, לביטול שני אישומים בכתב האישום שהוגשו נגדו.המבקש מואשם באישום הראשון בעשיית פעולות ברכוש במטרה שלא יהיה דיווח או כדי לגרום לדיווח בלתי נכון, עבירה לפי סעיף 3(ב) לחוק, ובאישום השלישי בהימנעות מדיווח לרשות על פעולה בלתי רגילה לפי סעיף 9 לצו הבנקים במטרה שלא יהיה דיווח או כדי לגרום לדיווח בלתי נכון, עבירה לפי סעיף 3(ב) לחוק.
המבקש טוען לסדרת פגמים בכתב האישום היורדים לשורשו עד כדי כך שהם פוגעים בזכויותיו הבסיסיות למשפט הוגן וביכולתו להתגונן כראוי, וכן הוא טוען כי סעיף 3(ב) לחוק והוראות צו הבנקים אינם חלים עליו מן הסיבות הבאות:
א. סעיף 3(ב) לחוק אינו חל על עובד בנק או תאגיד בנקאי. הסעיף דן ב-"העושה פעולה ברכוש או המוסר מידע כוזב…". הנאשם בתפקידו כבנקאי אינו בגדר "עושה פעולה ברכוש" ואינו בגדר "מוסר מידע כוזב".
ב. סעיף 1 לחוק מגדיר "פעולה ברכוש". יש לפרש את ההגדרה כקובעת שהפעולה ברכוש הינה העברת הזכות הקניינית בו או ביצוע פעולות בו וזאת על ידי בעליו ו/או צד לפעולה שיש לו שליטה ברכוש ו/או זכויות בו, כשהבנקאי הוא רק מבצע ההוראה.
ג. המונח "המוסר מידע כוזב" אינו חל על עובד בנק או תאגיד בנקאי, ואינו יכול להביא להרשעתו בעבירה של אי דיווח שהעונש עליה עד עשר שנות מאסר.
ד. נוסח סעיף 3(ב) עמום והמחוקק השתמש בהגדרה כוללת של "המוסר מידע כוזב", מונח שאינו מוגדר בחוק.
ה. תאגיד בנקאי מחויב למנות אחראי על קיומו של החוק בתאגיד. החוק לא מטיל סנקציה פלילית על תאגיד בנקאי/ אחראי/ בנקאי בשל הפרת חובת הדיווח לרשות, והעונש היחיד הוא "עצום כספי" על התאגיד הבנקאי בלבד.
ו. הוראות צו הבנקים חלות על תאגיד בנקאי בלבד ולא על האחראי ו/או על בנקאי. כמו כן, לצד הוראות אלה לא נקבעה כל סנקציה פלילית על המפר.
בית המשפט קובע –
1. המבקש אינו פקיד בנק מהשורה, אלא שימש כסגן מנהל הבנק, וככזה היו בידיו סמכויות נרחבות להפעיל את שיקול דעתו ולתת הוראות לפקידי בנק אחרים לפעול כפי שנטען שפעל.
2. לאור החומרה בה רואה המחוקק את עבירת הלבנת ההון ולאור התפקיד המרכזי שמייחס המחוקק למערכת הפיננסית ככלי שרת בידי העבריינים לביצוע עבירות של הלבנת ההון, מטיל המחוקק על המערכת הפיננסית, הבנקאית והחוץ בנקאית, חובת דיווח רחבה ומפורטת, גם במחיר פגיעה בפרטיות הלקוחות וביחסי האמון שבינם לבין המערכת הפיננסית.
3. מטרת סעיף 3(ב) לחוק היא שלא לאפשר לאנשים המבצעים את עבירת המקור להלבין את הכספים, על ידי העברתם למעגל רחוק יותר של אנשים שעיסוקם בשווקים הפיננסיים, על מנת שאלה יעשו בהם פעולות שיאפשרו להטמיעם במערכת הפיננסית ככסף לגיטימי. כל מלחמה בהלבנת הון כוללת שני מעגלים של מעורבים: האחד, החשודים בביצוע או ידיעה בפועל של עבירות המקור, והשני אנשי הכספים שיודעים או שהיו צריכים לדעת כי הפעולה שהם מבצעים מטרתה היחידה היא אי דיווח או דיווח לא נכון. מעגלים אלה קשורים זה בזה בקשר בלתי ניפרד. במרבית המקרים מי שאיננו מדווח הוא מי ש"עושה ברכוש אסור" והמבקש להסתיר את עקבות מעשיו.
4. יש לדחות את טענת המבקש כי את הביטוי "פעולה ברכוש" יש לפרש כהעברת זכות קניינית בו או ביצוע פעולות בו על ידי בעליו ו/או צד לפעולה שיש לו שליטה ברכוש ו/או זכויות בו – מדובר בפרשנות מצמצמת שאינה מתיישבת עם תכלית הסעיף והחוק. לא בכדי מצא המחוקק לנכון לקבוע את הגדרת מעשה העבירה שבסעיף 3(ב) כהגדרה רחבה וכוללת: "העושה פעולה ברכוש". לעניין "פעולה ברכוש" בחר המחוקק לפרט מגוון רב של פעולות. די לציין פעולות כמו המרה, פעולה בנקאית, השקעה, פעולה בניירות ערך, מתן או קבלת אשראי, כדוגמא לפעולות שביצוען אינו מחייב את היות המבצע – "העושה" -כבעליו של הרכוש או בעל זכויות בו. גם אם ההחלטה לבצע את הפעולה היא החלטה של בעל הרכוש או בעל הזכויות בו, הרי שביצועה של הפעולה יכול להיעשות על ידי אחרים. בענייננו, פעולות אלה יכולות להתבצע על ידי לקוח הבנק או על ידי פקיד הבנק .
5. לאור תכלית החוק, "העושה פעולה ברכוש" וגם "המוסר מידע כוזב" יכולים להיות פקידי הבנק. לשם הלבנת הון נדרשת סדרה של פעולות ומגוון גורמים מעורבים הנוטלים חלק בתהליך, ועל מנת שיוכל התאגיד הבנקאי לעמוד בנטל חובת הדיווח המוטל עליו כאמצעי למיגור הלבנת ההון, מוטלת החובה על פקיד הבנק שלא לפעול במטרה לפגוע בשלמותו ואמינותו של דיווח זה.
6. חובת הדיווח חלה על כל מי שעוסק בכספים. ההנחה היא שמי שעושה פעולות בכספים שמקורם לגיטימי, לא יחשוש מהדיווח ולא יבקש לבצע פעולות שמטרתן אי דיווח. יש להפריד ולהבחין בין חובת הדיווח של התאגיד הבנקאי (סעיף 7 לחוק) לבין העבירה בסעיף 3(ב) לחוק של מי שעושה מעשה כדי שלא יהיה דיווח או במטרה לגרום לדיווח לא נכון: סעיף 7 לחוק מטיל את חובת הדיווח על התאגיד הבנקאי, ולצורך מילוי חובתו זו על התאגיד למנות אחראי (סעיף 8 לחוק). גם אם לתאגיד הבנקאי יש יכולת להצביע על העסקאות החריגות אובייקטיבית גם ללא סיוע של פקיד הבנק, הרי שאת הדיווח הסובייקטיבי הנדרש מהתאגיד לא ניתן לבצע מבלי שפקידי הבנק יסבו את תשומת לב הבנק לפעולות חריגות אלה. מכאן שאכן חובת הדיווח היא של הבנק ובמקרה של הפרת חובת הדיווח מטיל החוק על התאגיד הבנקאי סנקציה שהינה אותו עיצום כספי.
7. הסרת האחריות מפקידי הבנק תוביל בהכרח לאי עמידת התאגיד הבנקאי בחובת הדיווח המוטלת עליו, ובכך תרוקן את הסעיף והחוק מתוכן.
8. הפירוש הנכון על מנת להגשים את תכלית החוק ואת מטרת סעיף 3(ב) לחוק צריך להיות כי בכל מקרה בו נעשות פעולות למניעת דיווח או לפגיעה באמינותו, ניתן וצריך להעמיד לדין. יש מקום להבחנה לעניין חומרת הענישה בין מי שביצע עבירה לפי סעיף 3(א) לחוק לבין מי שביצע עבירת אי דיווח לפי סעיף 3(ב) לחוק, אך עם זאת, ראוי שהעונש יהיה חמור במידה כזו שתרתיע אנשים מלעשות פעולות שימנעו את הדיווח או שיגרמו לדיווח לא נכון.
המהדורה השניה והמורחבת של הספר "הלבנת הון להלכה ולמעשה", מאת עו"ד יעל גרוסמן, רוני בלקין וסאלי ליכט, בהוצאת "בורסי" פורסמה בשנת 2013, ומציגה תמונה עדכנית ומפורטת של ההתפתחויות והשינויים שחלו בנושא איסור הלבנת ההון בחקיקה, בפסיקה ובהחלטות ועדות העיצומים, בתקופה שחלפה מאז פרסומה של המהדורה הראשונה בשנת 2006. למהדורה זו הוספו פרקים חדשים אשר לא נכללו במהדורה הראשונה, ובהם פרק העוסק באחריות הפלילית של נותני שירותים פיננסיים ועובדיהם, פרק העוסק בהצעת החוק המבקשת להרחיב את מערך הכפופים לחוק ולהטיל חובות דיווח על נותני שירות עסקי, ובכללם עורכי דין, וכן פרק העוסק בתחום האכיפה הבינלאומית. גם שאר פרקי הספר עודכנו, והם משקפים נאמנה את המציאות הקיימת בישראל בתחום המאבק בהלבנת הון ובמימון טרור, לעת הזאת.
המהדורה הראשונה של הספר "איסור הלבנת הון להלכה ולמעשה" פורסם ע"י עורכות הדין יעל גרוסמן ורוני בלקין בשנת 2006, ומהווה סקירה מקיפה של החוק והדין הרלבנטי. הספר מנתח את הרקע לחקיקת החוק, ואת החידוש בתפיסת המשפט הפלילי שהוא מגלם. הספר מכיל פרק מקיף העוסק בחילוט, פרקים העוסקים במשפט משווה, ופרק העוסק באיסור מימון טרור. הספר בוחן בראיה ביקורתית את החוק ואת יישומו בישראל.