המערערים הורשעו על-פי הודאתם בעבירות ניהול משחקים אסורים, עשיית פעולה ברכוש אסור לפי חוק איסור הלבנת הון, עבירות מס ועוד.
לעניין ההרשעה בעשיית פעולה ברכוש אסור לפי סעיף 4 לחוק איסור הלבנת הון, הודו הנאשמים בכך שכפועל ישיר מפעילותם בניהול והפעלת בתי הקזינו, עברו תחת ידם סכומים של 7.5 מליוני ₪. הנאשמים עשו פעולות ברכוש האסור ביודעם שהוא רכוש אסור. הרכוש האמור שימש את הנאשמים, בין היתר, לרכישת נדל"ן וכלי רכב.
בית משפט קמא (כבוד השופטת נאור) קובע לעניין האישום בהלבנת הון כי (עמ' 5) –
"…לאישום בעניין איסור הלבנת הון יש אכן להתייחס בנסיבות העניין שבפניי בפרופורציה. אין המדובר, למשל, בפשעים בינלאומיים. ואולם יש לזכור שאין המדובר סתם בניהול עסק בלתי חוקי על ידי הנאשמים והשקעת הרווחים הלא מדווחים בנכסים. כזכור, על פי האישום הראשון שבכתב האישום המתוקן העסיקו הנאשמים "אנשי קש" אשר היו מקבלים תשלום קבוע עבור לקיחת האחריות על ניהול הקזינו בפני המשטרה כשנערכו פשיטות על בתי הקזינו. הנאשמים העסיקו "אנשי קש", והרווחים התגלגלו לנכסיהם של הנאשמים."
במסגרת הסדר הטיעון, הוסכם כי על כל אחד מהמערערים יוטל, בנוסף לעונשים אחרים, גם עונש כספי בסך כולל שבין 1,500,000 שקלים ל- 2,000,000 שקלים. עונש זה יהיה מורכב הן מחילוט כספי בגין העבירה על חוק איסור הלבנת הון, בסכום שלא יעלה על 1,500,000 שקלים, והן מקנס (או מאסר תמורתו) בגין עבירות המס. עוד הוסכם בין הצדדים, כי תנאי מוקדם לקיום הסדר זה הינו הפקדת סכום 1,500,000 שקלים על-ידי כל אחד מהנאשמים בקופת בית המשפט וכי סכום זה ייגבה מיד עם גזר הדין.
גזר הדין שהוטל בבית משפט קמא על כל אחד מהנאשמים (ת"פ 3088/02, 106/03) היה 36 חודשי מאסר בפועל; 12 חודשי מאסר על תנאי; קנס של 1,000,000 שקלים, בגין ההרשעה בעבירה לפי חוק איסור הלבנת הון וחילוט של 500,000 שקלים. הערעורים מופנים כנגד גזר-הדין.
המערערים טוענים כי מדובר בעבירות הנובעות כולן מניהול בתי ההימורים, ועל-כן אין להטיל עונש נפרד בגין עבירות אלה ובגין עבירות המס; לטענתם, מדובר בעבירות כלכליות בעיקרן, ומוקד הענישה בגינן גם הוא צריך להיות כלכלי; הם ממשיכים וטוענים כי זהו מקרה ראשון של הרשעה על-פי חוק איסור הלבנת הון ביחד עם הרשעה בניהול משחקי הימורים, ולפיכך אין מקום להחמיר בעונש.
בית המשפט העליון קובע –
1. העבירות הכלכליות, קרי עבירות מס ועבירות הלבנת הון, אשר בוצעו ביחד עם עבירה של איסור החזקה וניהול מקום למשחקים אסורים, הן עבירות עצמאיות, ואינן חלק אינטגרלי מן העבירה של ניהול משחקים אסורים, כך שאין לומר שהמערערים נענשו באופן כפול. עבירות המס הכלכליות הפכו בשנים האחרונות להיות רעה חולה, ויש לתת משקל בענישה לפן ההרתעתי, ועל כן בבוא בית-המשפט לגזור את הדין, לא יינתן משקל לנסיבות אישיות ולמצוקה כלכלית.
2. אין לקבל את הטענה שלפיה מאחר ומדובר בעבירות כלכליות הרי שמוקד הענישה בגינן צריך להיות בעיקרו כלכלי. כאשר מדובר בעבירות מס, בעבירות כלכליות, בעבירות מירמה וכדומה, שבהן העבריין מקווה להפיק רווח כספי רב, חשוב להטיל לצד הקנס גם עונש של מאסר בפועל למען ידע שאין חוטא יוצא נשכר.
3. בית משפט קמא צדק כשהטיל על המערערים גם עונש של מאסר משמעותי בפועל, חרף העובדה כי מדובר במקרה ראשון שבו בית-המשפט הרשיע בעבירות כלכליות אשר בוצעו תוך כדי ביצועה של עבירת החזקה וניהול של מקום למשחקים אסורים.
