דנ"פ 1799/07 מאיר בלס ואח' נ' מדינת ישראל

שם בית המשפט
עליון
שם השופט
א' רבלין
החלטה מיום
16/09/07
נושא פסק הדין
בקשה לדיון נוסף על החלטת השופטים (לוין, רובינשטיין, וברלינר) בע"פ 8325/05 בלס נ' מ"י, העוסק בשאלה אם אותה פעולה יכולה להוות הן את עבירת המקור והן את עבירת הלבנת ההון, ובשאלה אם יש מקום להרשיע בגין אותה התנהגות בסעיף 3(א) ובסעיף 4 גם יחד.
תמצית פס"ד
בית המשפט שלערעור, אשר בנוגע להחלטתו באה הבקשה לדיון נוסף, קבע כי פעולה אחת מתמשכת עשויה להוות גם את עבירת המקור, היוצרת את הרכוש האסור, וגם את הלבנת הכספים, ואין צורך כי הראשונה תסתיים לפני שהשנייה תתחיל. במקרה זה מדובר בזיוף חתימת היסב על צ'ק, והפקדתו בחשבון בנק.
כן קבע כי יש הבדל בין סעיף 3(א) לחוק לסעיף 4  לחוק מבחינת הערך המוגן על-ידם, ומשום כך ניתן להרשיע בגין אותה התנהגות בשני הסעיפים גם יחד.
המבקשים טוענים כי פסק הדין נשוא הבקשה לדיון נוסף קובע נורמות חדשות העומדות בניגוד לנוהג שהיה מקובל עד כה בשוק האפור.
בית המשפט אשר אליו הוגשה הבקשה לדיון נוסף קובע:
  1. הטענה נדחית. אומנם בית המשפט אשר על החלטתו הוגשה הבקשה לדיון נוסף קבע כי פעולה עבריינית אחת יכולה להוות הן את עבירת המקור והן את עבירת הלבנת ההון, אך במקרה הספציפי הנדון כאן, לא מדובר בפעולה אחת אלא בשתי פעולות שונות: פעולת הזיוף לחוד, והפקדת השיק, המהווה את הלבנת ההון, לחוד.
  1. באשר לטענה כי אין להרשיע הן בסעיף 3 והן בסעיף 4 לחוק, אמנם בית המשפט שעל החלטתו הוגשה הבקשה לדיון נוסף דן בערך המוגן הנבדל של שתי העבירות, והרשיע בשתיהן, אך במקרה הספציפי הנדון כאן, לא העניש בית המשפט את המערערים פעמיים, אלא פעם אחת בלבד. לפיכך לא קמה, בשני הנושאים, עילה מספקת לדיון נוסף.