שאלות

מהי הלבנת הון?

פעילות הלבנת הון היא פעילות שמטרתה להסתיר ולהטמיע רכוש שהופק בפשיעה בתוך רכוש אחר, חוקי, במטרה להסתיר את המקור הלא חוקי של הרכוש. הלבנת הון מבוצעת לעתים קרובות ע"י הטמעת רכוש שמקורו בעבירה במערכת הפיננסית הלגיטימית.

מדוע נזקקים העבריינים למערכת הפיננסית הלגיטימית?

קל יותר לבצע עסקאות בהיקף משמעותי כאשר הכספים מופקדים ונמשכים ממקורות לגיטימיים, כגון חשבונות בנק, מניות, פוליסות ביטוח וכד'. בנוסף, כך מוחזקים הרווחים המופקים מפעילות עבריינית במקום בטוח, כך ניתן להסתיר באמצעות רישומים כוזבים את הבעלות ברווחים ועוד.

מה היקף התופעה, והאם יש בה סכנה?

רווחי הענק, המופקים כתוצאה מפעילות עבריינית, בעיקר בתחומי הסמים, ההימורים, הזנות והעבריינות הקשה, מוערכים בעולם בהיקף של מאות מיליארדי דולרים. על פי הערכת קרן המטבע העולמית היקף ההון המופק מפשיעה נע בין 2% ל- 5% מהתוצר העולמי הגולמי השנתי. המשמעות היא כי מתחת לפני השטח רוחשת כלכלה שחורה, מקבילה לזו הלגיטימית, המבקשת, ללא הרף, למצוא את דרכה אל הכלכלה הלגיטימית, על מנת להקנות לבעליה כוח, עוצמה ועמדות השפעה, אשר ישמשו בבוא היום לביצוע פעילות עבריינית נוספת.

מה משמעותו של המאבק בתופעת ההלבנה?

הרעיון הבסיסי העומד מאחורי המאבק בתופעה הוא להפוך את הפשע ללא משתלם, באמצעות הטלת ענישה כבדה על פעילות המיועדת "להלבין" רווחים שהופקו מפעילות עבריינית.

כיצד מתמודד החוק עם התופעה של הלבנת ההון?

החוק אימץ את הסטנדרטים הבינלאומיים בנושא זה, והוא כולל מספר היבטים: א. החוק מגדיר עבירות של איסור הלבנת הון; ב. החוק קובע הוראות חילוט לטובת המדינה על רווחים שמקורם בפשיעה; ג. החוק רותם את הסקטור הפיננסי למאבק בתופעה; ד. החוק קובע חובות דיווח על הכנסה והוצאה של מזומנים ותחליפיהם לישראל ומישראל; ה. החוק מקים מאגר מודיעיני בניהול הרשות לאיסור הלבנת הון.

מהן עבירות הלבנת הון, על פי החוק?

החוק קובע מספר עבירות של איסור הלבנת הון: העבירה הראשונה קובעת איסור לעשות פעולה ברכוש שמקורו בפשיעה, כאשר מטרת הפעולה להסוות את מקורו הפלילי. עבירה זו חלה על פעילות שתכליתה להסתיר את מקורו של הרכוש שהושג בפשיעה. העבירה השניה, קובעת איסור עשיית פעולה ברכוש שמקורו בעבירה. עבירה זו חלה על ביצוע עסקאות ברכוש שמקורו בעבירה, ומטרתה להקשות על מבצעי העבירה להנות מן הרכוש שהושג בעבירה או להיפטר ממנו. העבירה השלישית, קובעת איסור עשיית פעולה ברכוש שמטרתו למנוע דיווח. עבירה זו חלה על פעולה ברכוש שמטרתה לשבש את משטר הדיווחים שהוטל על הגופים הפיננסיים.

האם רכוש שמקורו בכל עבירה נחשב רכוש אסור שפעולה בו נחשבת הלבנת הון?

לא. על מנת לבחון אם מדובר ברכוש אסור, דהיינו ברכוש שמקורו בעבירה לפי החוק, יש לפנות לתוספת הראשונה לחוק, המגדירה רשימה של "עבירות מקור" אשר ביצוע פעולות ברווחים הנובעים מהן מהווה עבירה של איסור הלבנת הון.

אילו עבירות כלולות בין "עבירות המקור"?

בין עבירות המקור כלולות עבירות חמורות, כגון סחר בסמים, סרסרות בזנות, הימורים, ורצח, אך גם עבירות חמורות פחות כגון זיוף, התחזות, גניבת רכב, שימוש במידע פנים, תרמית בניירות ערך, הפרת זכויות יוצרים, ועוד.

האם מי שהורשע בהלבנת הון קשור, בהכרח, לעבירות המקור?

עבירת איסור הלבנת הון הינה עבירה עצמאית לחלוטין. מבצע הלבנת ההון אינו שותף, בהכרח, לעבירת המקור. לעתים מדובר בשרשרת ארוכה של עבריינים, כאשר כל אחד מהם נוטל חלק מזערי בתהליך, ומהווה חוליה בדרך לניתוק הקשר בין העבריין למקור הרכוש.

האם העונש המוטל על ביצוע עבירת הלבנת הון יכול להיות כבד יותר מזה שקבוע לעבירה ממנה הופק ההון שהולבן?

בהחלט. החוק קובע עונשים כבדים על עבירות הלבנת הון, ואלה יכולים להגיע עד עשר שנות מאסר, גם כאשר העונש על עבירות המקור שמהן מופקים הכספים שהולבנו הוא, למשל, שלוש שנות מאסר.

האם העלמת מס נחשבת כעבירת מקור?

בשלב זה לא. החוק נועד להיאבק בעבירות הלבנת ההון – ולא לטפל במעלימי מס, ובהון השחור שמקורו בהעלמת מס. באלה מטפלת המדינה באמצעות מערכת חוקים אחרת. אולם ראוי לתת את הדעת לכך שהעלמת מס כרוכה, לעתים קרובות, בביצוע עבירות אחרות, כגון קבלת דבר במרמה או רישום כוזב במסמכי תאגיד, ופעולות אלה מהוות, לעתים, עבירות מקור לפי החוק.

האם ניתן לייחס לי עבירת איסור הלבנת הון גם כאשר אני פועל ברכוש כשר, בכספים שהרווחתי ביושר?

כן. על מנת להתמודד עם תופעת ההלבנה הטיל המחוקק על הגופים הפיננסיים חובות דיווח, אשר נועדו לאפשר את איתורם של מלביני ההון, וקבע כי מי שמשבש דיווחים אלה מבצע עבירה. לפיכך עלול אדם, אשר אין בינו ובין דרך הפשע ולא כלום, לעמוד לדין באשמת ביצוע עבירת איסור הלבנת הון, מן הטעם שסיכל או מנע את פעולות הדיווח שבהן מחויבים הבנקים, וגופים פיננסיים אחרים, ביחס לרכוש כשר וישר.

מה עלי לעשות אם לאחר ביצוע עסקה או פעולה כספית נודע לי כי מקור הכספים הוא בעבירה?

על מנת להיות פטור מאחריות פלילית לאחר ביצוע פעולה בכספים שמקורם בעבירה, יש לדווח על ביצוע הפעולה למשטרה, סמוך ככל שניתן לביצוע הפעולה. על פי סעיף 6 לחוק, ניתן פטור מאחריות פלילית למי שמדווח על ביצוע הפעולה למשטרה לפני או בסמוך אחרי ביצוע הפעולה.

מה דינו של עורך דין, רו"ח, וכד', המקבל שכר טרחה מאדם, כאשר ידוע לו כי מקור הכספים המשולמים לו הוא בעבירה?

הסעיף הרלבנטי הוא סעיף 4 לחוק. סעיף זה קובע כי ביצוע פעולה ברכוש בהיקף שהוא מעל לרף שנקבע בחוק, העומד היום על סך 48,000 ש"ח, מתוך ידיעה כי מקור הרכוש בעבירה, מהווה הלבנת הון. על כן, בעל מקצוע המקבל סכום הגבוה מן הרף שנקבע בחוק, בידיעה כי מקורו בעבירה, מבצע פעולה של הלבנת הון.

אילו דיווחים מחוייבים הגופים הפיננסיים להעביר לרשות?

הדיווחים לרשות נחלקים לשתי קבוצות עיקריות: הראשונה, דיווח על פעולות רגילות, הכוללת דיווחים בנוגע לפעילויות פיננסיות על פי קריטריונים של גובה הסכום וסוג הפעולה. כך, לדוגמא מחויבים הבנקים, היום, לדווח לרשות על כל פעולה במזומן בסכום העולה על 50,000 ₪. הדיווח על פעולות מסוג זה מועבר כשגרה מבלי שיופעל שיקול דעת מצד הגוף המחויב בדיווח. השניה, דיווח על פעולות בלתי רגילות, דהיינו על פעולות שנראות כבלתי רגילות או כחורגות ממהלך העסקים הרגיל של הלקוח. דיווחים אלה נתונים לשיקול דעתו של הגורם המדווח, ותלויים, בין היתר, ברמת החשד שעוררה הפעולה אצל הפקיד המטפל.

מהם עיצומים?

עיצומים הינם תשלומים המוטלים על הגופים הפיננסיים בשל הפרת החובות שהטיל עליהם החוק, ביניהן חובות הזיהוי והדיווח, ובשל ליקויים בביצוע חובות אלה.

מי הם הגופים הפיננסיים המדווחים לרשות לאיסור הלבנת הון?

על פי החוק חייבים לדווח לרשות לאיסור הלבנת הון בנקים ותאגידים בנקאיים, חברי בורסה, מנהלי תיקים, חברות ביטוח, סוכני ביטוח, קופות גמל, נותני שירות מטבע ובנק הדואר.

האם חלות על הציבור חובות דיווח על פעילות פיננסית?

לא. חובות הדיווח על פי חוק איסור הלבנת הון מוטלות על הגופים הפיננסיים המפורטים בחוק. על הציבור חלה חובה לדווח רק על הכנסה או הוצאה של כספים במזומן מישראל בסכום הגבוה מסף הדיווח. בנוסף, חלה עליו החובה לספק לגופים הפיננסיים פרטים נכונים ומדויקים בנושאים הנדרשים על ידם.

האם אני זכאי לכך שהבנק יעדכן אותי אם שלח דיווח בענייני לרשות?

לא. לעובדי הבנקים ושאר הגופים הפיננסיים אסור לגלות ללקוח כל מידע בעניין העברת דיווח עליו, וכן אסור לגלות ללקוח על קיומה של דרישה מצד הרשות לקבל מידע עליו.

מהי הרשות לאיסור הלבנת הון?

הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור הוקמה כגוף מודיעיני אדמיניסטרטיבי במשרד המשפטים והיא אמונה על איסוף מידע, עיבודו וניתוחו. הרשות אינה יחידה חוקרת, ואין לה סמכויות חקירה עצמאיות. בהתעורר החשד מעבירה הרשות את החומר הרלבנטי לרשויות האכיפה.

מהו מאגר המידע?

הרשות לאיסור הלבנת הון מנהלת מאגר מידע, הכולל נתונים רבים שמקורם, בעיקר, בחובות הדיווח שהוטלו על הגופים הפיננסיים, ובכללם בנקים, חברות וסוכני ביטוח, חברי בורסה, מנהלי תיקים, קופות גמל, חלפנים (נותני שרותי מטבע) ובנק הדואר. בנוסף, מוזרם למאגר המידע של הרשות מידע ממקורות נוספים כגון המשטרה, השב"כ ורשויות מסוגה בחו"ל. הרשות מעבדת ומנתחת את המידע והוא מסייע לאיתור עבירות הלבנת הון.

מי רשאי לקבל מידע מהמאגר?

בשל רגישות המידע, בשל העובדה שהוא הושג תוך פגיעה בפרטיות, ובעיקר נוכח העובדה שבמרבית המקרים המידע שבמאגר הוא מידע הנוגע לפעילות פיננסית לגיטימית של הציבור, קבע המחוקק כי הרשות רשאית להעביר את המידע למספר גופים בלבד: למשטרת ישראל, לשירות בטחון הכללי, או לרשות מסוגה במדינה אחרת, וזאת אך ורק אם המידע נדרש לצורך שתי מטרות בלבד: האחת, לצורך ביצוע החוק עצמו, דהיינו, כדי להאבק בעבירות הלבנת ההון, והשנייה, כדי למנוע פעילות ארגוני טרור ופגיעה בבטחון המדינה. בפועל, לאחר העברת המידע לגופים אלה לצורך חקירת עבירות הלבנת הון, רשאים הגופים לעשות בו שימוש גם לחקירת עבירות מסוימות אחרות.

האם מותר לאדם לעיין בחומר שנצבר אודותיו במאגר המידע?

לא. לאדם אין זכות לעיין במידע אשר נאגר בעניינו במאגר המידע של הרשות לאיסור הלבנת הון. אמנם חוק הגנת הפרטיות התשמ"א – 1981 קובע, בעקרון, כי לכל אדם זכות לעיין בחומר המוחזק אודותיו במאגר מידע, אך החוק קובע כי כלל זה לא יחול על חומר הנמצא במאגר של הרשות לאיסור הלבנת הון.

מהי חובת הדיווח על הכנסת או הוצאת כספים לישראל וממנה?

על כל אדם לדווח, בעת כניסתו או יציאתו מישראל, על הכספים שהוא נושא עמו, אם שווים גבוה מן הסכום שנקבע בחוק, העומד כיום על 100,000 ₪. על עולה חדש, בכניסתו הראשונה לישראל, לבצע דיווח אם שווי הכספים שעמו עולה על 1,250,000 ₪. בדומה מחייב החוק לדווח גם על הכנסה והוצאה של כספים מישראל באמצעות הדואר או בדרך אחרת, כשהסכום הוא גבוה מן הסכום הנ"ל. יובהר כי המדובר בחובת דיווח בלבד, ואין בה כדי להטיל איסור או להגביל את סכומי הכסף המותרים להכנסה או להוצאה לישראל וממנה.

מהו כוח המשימה הבינלאומי, ה- FATF?

ה- FATF הוא קיצור שמו של ה - Financial Action Task Force on Money Laundering . זהו כוח משימה בינלאומי המרכז את הפעילות הבינלאומית במאבק בהלבנת הון. גוף זה הוקם אד-הוק, על ידי המדינות החברות ב- G-7, לצורך טיפול בנושא של הלבנת ההון. מאז הקמתו, בשנת 1989, הוא מרכז ומתווה את הפעילות הבינלאומית בנושא זה. ה- FATF פרסם המלצות הקובעות את עקרונות המאבק בהלבנת הון. המלצות אלה מנחות את כל המדינות המבקשות לקבל גושפנקא בינלאומית בנושא זה, ובכללן ישראל.

מהו צו חילוט?

צו חילוט הוא צו הניתן על ידי בית המשפט לאחר הרשעה בהלבנת הון, שמטרתו לשלול מן העבריין את הרכוש שהופק בעבירה, כדי לשלול ממנו את ההנאה מפירותיה. בתנאים מסוימים ניתן לשלול את הרכוש גם לאחר העברתו לצדדים שלישיים. הרכוש המחולט מועבר לבעלות המדינה.

איזה רכוש ניתן לחלט?

ניתן לחלט כל רכוש שהופק כתוצאה מביצוע העבירה, שהושג כשכר עבירה, שנעברה בו העבירה, או ששימש לביצועה.

האם ניתן לחלט רכוש לפני תום המשפט?

לא ניתן לחלט את הרכוש אך ניתן להקפיאו. בית המשפט יכול להטיל על רכוש חילוט זמני, שפירושו תפיסת הרכוש או הקפאתו עד לתום המשפט, כדי שניתן יהיה לחלטו אם יוחלט על כך בסוף המשפט.

האם ניתן לחלט רכוש כשר?

בתנאים מסוימים, כן. למשל, אם הרכוש שהופק מן העבירה כבר אינו מצוי בידי העבריין, ניתן לחלט רכוש השווה בערכו לשווי הרכוש שהופק מן העבירה.