לבן מדי
עו"ד יעל גרוסמן
כאשר חוקק חוק איסור הלבנת הון, החליט המחוקק לא לכלול את עבירות המס בין עבירות המקור על פי החוק. במהלך הדיונים בכנסת שאלו חברי הכנסת שאלות נוקבות בנושא זה, ומנסחי החוק הדגישו שוב ושוב, כי החוק נועד להילחם בעבירות החמורות ביותר, ולא בהעלמות מס.
שוב ושוב הודגש כי למרות ההשלכות השליליות של העלמות המס, חוק איסור הלבנת הון אינו הדרך הראויה לטיפול בנושא. בישיבה שבה אושר החוק בכנסת, התקבלה הסתייגות שהעלה ח"כ אברהם רביץ, לפיה לא ישמש המידע שיצטבר ברשות לאיסור הלבנת הון לחקירת עבירות מס.
עקב ההחלטה המוצהרת שלא לכלול העלמות מס בין עבירות המקור, שהן העבירות אשר השימוש ברווחיהן מהווה הלבנת הון, ניתן היה להגיע למסקנה כי להעלמת מס אין קשר להלבנת הון. אולם, זו עלולה להיות מסקנה שגויה.
למרות שעבירות מס הכנסה אינן מנויות ברשימת עבירות המקור, דהיינו לכאורה השימוש בכספים שהועלמו ממס הכנסה אינו מהווה הלבנת הון, יש לבדוק היטב אם פעולת ההעלמה אינה כרוכה בעבירה אחרת אשר כן כלולה ברשימת עבירות המקור.
עיון ברשימת עבירות המקור המפורטות בחוק מוכיח כי מדובר ברשימה ארוכה, הכוללת עבירות אשר אין שום קשר בינן לבין מטרותיו המוצהרות של החוק. למרות שהחוק חוקק כדי להילחם בסוחרי הסמים, בארגוני הפשיעה, בסוחרי הנשים ובהימורים אסורים, מסתתרות ברשימה עבירות מקור שאין כל קשר בינן לבין עבירות אלה, כגון התחזות, הונאת נושים, גניבת רכב, שימוש במידע פנים ועוד.
בין העבירות שברשימה, ישנן גם כמה וכמה עבירות אשר מי שמעלים כספים ממס הכנסה מבצע אותן, לפעמים מבלי דעת.
עבירות כאלה, למשל, הן עבירות הזיוף, המרמה וקבלת הדבר במרמה. אלה עבירות אשר מי שמעלים מס עלול לבצע. כזו היא גם העבירה של רישום כוזב במסמכי תאגיד, הכרוכה, מעצם טיבה, בכל העלמת מס המבוצעת במסגרת של תאגיד.
ניתן להאשים בהלבנת הון לא רק את מבצעי עבירות המקור, אלא אף כל מי שביצע פעולה ברכוש שהופק מעבירות המקור. כתוצאה מכך, ניתן להאשים בהלבנת הון גם מי שמבצע, במודע, פעולה בכספים שמקורם בהעלמת מס, בתנאי שפעולתו כרוכה באחת מעבירות המקור. בנסיבות דומות ניתן להאשים בהלבנת הון גם מי שקיבל או ירש כספים בידיעה שמקורם בהעלמות מס, בארץ ובחו"ל.
התוצאה היא שניתן, לעיתים קרובות, להאשים בהלבנת הון מעלימי מס, וכן את מי שמקבל רכוש מידם, וזאת בניגוד לכוונתו המוצהרת של המחוקק.
