חדשות

05/08/2018
ביהמ"ש העליון (כבוד הש' י. עמית) דן בסוגיה האם בשלב החקירה ניתן לתפוס נכס, ללא צו חיפוש ותפיסה, לצורך "חילוט בשווי" לפי חוק איסור הלבנת הון.במקרה זה עסקינן בצווי חיפוש ותפיסה שניתנו על ידי בימ"ש השלום במסגרת החקירה כנגד העוררים, מכוחם נתפסו נכסים שונים, ביניהם חפצי אומנות ותכשיטים.

17/04/2018
בע"פ 8312/17 ברהמי ואח' נגד מ"י נקבע כי החילוט נועד לשלול את ההנאה שצמחה מהעבירה, ולפיכך, החלת חובת החילוט על שווי פירות העבירה על מי שלא צמחו לו פירות מהעבירה, מרחיבה את מוטת כנפיו של החוק, בבחינת הרחבה על גבי הרחבה. סעיפים 3 ו-4 לחוק עוסקים ב"רכוש אסור" הקשור לעבירת המקור, ואילו סעיף החילוט 21(א) לחוק נכנס לפעולה רק לאחר שנעברה עבירה לפי החוק. כלומר, אם עבירת המקור לא הצמיחה פירות המהווים "רכוש אסור", ממילא גם אין "רכוש אסור" לצורך חילוט לפי סעיף 21(א) לחוק.

ביום 7.6.18 התקיים כנס חד יומי בנושא "פשיעה כלכלית ואיסור הלבנת הון", בריכוזן האקדמי של דר' שלומית ווגמן-רטנר, ראש הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור ועו"ד יעל גרוסמן, יו"ר (משותפת) ועדת איסור הלבנת הון בלשכת עורכי הדין

15/03/2018
צו איסור הלבנת הון אשר מטיל משטר איסור הלבנת הון ומימון טרור על נותני שירותי אשראי, פורסם ברשומות ביום 14.3.2018. במהלך שנת 2017 נכנס לתוקף חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), תשע"ו-2016 אשר, בין היתר, מחיל את משטר איסור הלבנת הון ומימון טרור על נותני שירותי אשראי. הצו מחייב את נותני שירותי האשראי בזיהוי ואימות מקבל שירות, ביצוע הליך הכרת לקוח, דיווח על פעולות מסוימות ועוד.