חדשות

01/01/2019
החוק קובע הגבלות על תשלומים במזומן, שבכל עסקה עם בעל עסק שערכה עולה על 11,000, ובכל עסקה בין צדדים פרטיים שערכה עולה על 50,000 ₪, לא יינתן ולא יתקבל תשלום במזומן. להגבלות נקבעו סייגים כמו למשל ביחס לתשלום במזומן בין קרובים. החוק קובע גם הגבלות על השימוש בהמחאות וכולל איסור לתת "שיק פתוח" או שיק "מוסב על החלק". הוראות המעבר נקבע כי בתשעת החודשים שמיום תחילתו לא יוטל עיצום כספי או קנס בשל הפרת הוראה לפיו, אלא אם כן המפר קיבל התראה בכתב על ההפרה, וחזר והפר את אותה.

13/05/2019
ביום 13.5.19 התקיים הכנס השנתי ה- 2 בנושא "פשיעה כלכלית ואיסור הלבנת הון", בריכוזן האקדמי של דר' שלומית ווגמן-רטנר, ראש הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור ועו"ד יעל גרוסמן, יו"ר (משותפת) ועדת איסור הלבנת הון בלשכת עוה"ד.

05/08/2018
ביהמ"ש העליון (כבוד הש' י. עמית) דן בסוגיה האם בשלב החקירה ניתן לתפוס נכס, ללא צו חיפוש ותפיסה, לצורך "חילוט בשווי" לפי חוק איסור הלבנת הון.במקרה זה עסקינן בצווי חיפוש ותפיסה שניתנו על ידי בימ"ש השלום במסגרת החקירה כנגד העוררים, מכוחם נתפסו נכסים שונים, ביניהם חפצי אומנות ותכשיטים.

17/04/2018
בע"פ 8312/17 ברהמי ואח' נגד מ"י נקבע כי החילוט נועד לשלול את ההנאה שצמחה מהעבירה, ולפיכך, החלת חובת החילוט על שווי פירות העבירה על מי שלא צמחו לו פירות מהעבירה, מרחיבה את מוטת כנפיו של החוק, בבחינת הרחבה על גבי הרחבה. סעיפים 3 ו-4 לחוק עוסקים ב"רכוש אסור" הקשור לעבירת המקור, ואילו סעיף החילוט 21(א) לחוק נכנס לפעולה רק לאחר שנעברה עבירה לפי החוק. כלומר, אם עבירת המקור לא הצמיחה פירות המהווים "רכוש אסור", ממילא גם אין "רכוש אסור" לצורך חילוט לפי סעיף 21(א) לחוק.