05/08/2018
ביהמ"ש העליון (כבוד הש' י. עמית) דן בסוגיה האם בשלב החקירה ניתן לתפוס נכס, ללא צו חיפוש ותפיסה, לצורך "חילוט בשווי" לפי חוק איסור הלבנת הון.במקרה זה עסקינן בצווי חיפוש ותפיסה שניתנו על ידי בימ"ש השלום במסגרת החקירה כנגד העוררים, מכוחם נתפסו נכסים שונים, ביניהם חפצי אומנות ותכשיטים.
17/04/2018
בע"פ 8312/17 ברהמי ואח' נגד מ"י נקבע כי החילוט נועד לשלול את ההנאה שצמחה מהעבירה, ולפיכך, החלת חובת החילוט על שווי פירות העבירה על מי שלא צמחו לו פירות מהעבירה, מרחיבה את מוטת כנפיו של החוק, בבחינת הרחבה על גבי הרחבה. סעיפים 3 ו-4 לחוק עוסקים ב"רכוש אסור" הקשור לעבירת המקור, ואילו סעיף החילוט 21(א) לחוק נכנס לפעולה רק לאחר שנעברה עבירה לפי החוק. כלומר, אם עבירת המקור לא הצמיחה פירות המהווים "רכוש אסור", ממילא גם אין "רכוש אסור" לצורך חילוט לפי סעיף 21(א) לחוק.
ביום 7.6.18 התקיים כנס חד יומי בנושא "פשיעה כלכלית ואיסור הלבנת הון", בריכוזן האקדמי של דר' שלומית ווגמן-רטנר, ראש הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור ועו"ד יעל גרוסמן, יו"ר (משותפת) ועדת איסור הלבנת הון בלשכת עורכי הדין
15/03/2018
צו איסור הלבנת הון אשר מטיל משטר איסור הלבנת הון ומימון טרור על נותני שירותי אשראי, פורסם ברשומות ביום 14.3.2018. במהלך שנת 2017 נכנס לתוקף חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), תשע"ו-2016 אשר, בין היתר, מחיל את משטר איסור הלבנת הון ומימון טרור על נותני שירותי אשראי. הצו מחייב את נותני שירותי האשראי בזיהוי ואימות מקבל שירות, ביצוע הליך הכרת לקוח, דיווח על פעולות מסוימות ועוד.
12/03/2018
החוק קובע הגבלות על תשלומים במזומן, כך שבכל עסקה עם בעל עסק שערכה עולה על 11,000, ובכל עסקה בין צדדים פרטיים שערכה עולה על 50,000 ₪, לא יינתן ולא יתקבל תשלום במזומן. להגבלות נקבעו סייגים כמו למשל ביחס לתשלום במזומן בין קרובים.
החוק קובע גם הגבלות על השימוש בהמחאות וכולל איסור לתת "שיק פתוח" או שיק "מוסב על החלק".
תחולת החוק היא אומנם החל מינואר 2019, אך בהוראות המעבר נקבע כי בתשעת החודשים שמיום תחילתו לא יוטל עיצום כספי או קנס בשל הפרת הוראה לפיו, אלא אם כן המפר קיבל התראה בכתב על ההפרה, וחזר והפר את אותה.
07/12/2017 פורסם בגלובס
משרד המשפטים החל בביקורות פתע במשרדים בגין חשש להלבנת הון שביצעו לקוחות. "לפני שנתיים הועבר תיקון לחוק, שבמסגרתו נקבע כי עו"דים ורו"חים הנותנים "שירות עסקי", מחויבים לזהות את לקוחותיהם ע"י טפסים- במטרה לחשוף חשש להלבנת הון. בפברואר 2016 החלה הממונה על נותני שירות עסקי במשרד המשפטים במשלוח 2,800 טפסים למילוי למשרדי עו"ד ורו"ח.
המהדורה השניה והמורחבת של הספר "הלבנת הון להלכה ולמעשה", מאת עו"ד יעל גרוסמן, רוני בלקין וסאלי ליכט, בהוצאת "בורסי" פורסמה בשנת 2013, ומציגה תמונה עדכנית ומפורטת של ההתפתחויות והשינויים שחלו בנושא איסור הלבנת ההון בחקיקה, בפסיקה ובהחלטות ועדות העיצומים, בתקופה שחלפה מאז פרסומה של המהדורה הראשונה בשנת 2006. למהדורה זו הוספו פרקים חדשים אשר לא נכללו במהדורה הראשונה, ובהם פרק העוסק באחריות הפלילית של נותני שירותים פיננסיים ועובדיהם, פרק העוסק בהצעת החוק המבקשת להרחיב את מערך הכפופים לחוק ולהטיל חובות דיווח על נותני שירות עסקי, ובכללם עורכי דין, וכן פרק העוסק בתחום האכיפה הבינלאומית. גם שאר פרקי הספר עודכנו, והם משקפים נאמנה את המציאות הקיימת בישראל בתחום המאבק בהלבנת הון ובמימון טרור, לעת הזאת.
המהדורה הראשונה של הספר "איסור הלבנת הון להלכה ולמעשה" פורסם ע"י עורכות הדין יעל גרוסמן ורוני בלקין בשנת 2006, ומהווה סקירה מקיפה של החוק והדין הרלבנטי. הספר מנתח את הרקע לחקיקת החוק, ואת החידוש בתפיסת המשפט הפלילי שהוא מגלם. הספר מכיל פרק מקיף העוסק בחילוט, פרקים העוסקים במשפט משווה, ופרק העוסק באיסור מימון טרור. הספר בוחן בראיה ביקורתית את החוק ואת יישומו בישראל.